אתר הקואליציה למאבק בתוכנית השר אטיאס לבניית עיר של 150,000 תושבים, לחרדים בלבד, על היישוב חריש באזור ואדי ערה

השופטת וילנר – צריך להבטיח את היכולת לקיים את אורחות החיים של התושבים החילוניים בחריש.

היום התקיים בביהמ"ש המחוזי בחיפה דיון ראשון בעתירת אגודת 'חריש הירוקה' כנגד כוונת משרד השיכון לבנות בישוב חריש עיר המיועדת לחרדים בלבד. העותרת היא אגודה התישבותית, שהוקמה על ידי תושבי חריש לפני כשנתיים, ושמה לה למטרה ליישב את הישוב חריש( עוד על האגודה ניתן לקרוא באתר – http://www.harish4all.co.il/). העתירה הוגשה החודש יולי השנה לאחר החלטת ועדת העררים של המועצה הארצית לאשר את קידום העיר חריש לטובת בינוי עירוני לחרדים. החלטות ועדת הערר קובעות בצורה ברורה כי תוכנית העיר מיועדת לאוכלוסיה החרדית ואינה מציעה שירותים מוניציפליים לאף אוכלוסיה אחרת. כתוצאה מכך, מכירה המועצה הארצית כי סביר להניח שהעיר תאוכלס על ידי חרדים בלבד, וכי תושב חילוני שירצה לגור בעיר יתקשה לקבל את השירותים העירוניים שיאפשרו לו לנהל את אורחות חייו במקום. אי לכך, הכירה המועצה הארצית בכך שתושבי העיר הקיימים יפגעו, וסביר להניח שלא יוכלו להמשיך את אורחות חייהם בעיר. בחריש כיום, מתגוררות למעלה מ-300 משפחות , רובן המכריע חילוניות, אשר חוששות שלא יוכלו להמשיך לגור בעיר, והיה ותמומש תוכנית משרד השיכון.

השופטת יעל וילנר דנה בתיק. באולם נחכו עשרות מתושבי האזור – מחריש, מאום אל קטף השכנה ומקיבוצי האזור. הדיון שהתקיים היום הוא דיון מקדמי שעוד לא נכנס לגוף העתירה ולעומק הטיעונים, עם זאת, השופטת וילנר מצאה לנכון להעמיד את קווי היסוד שלה לדיון בעתירה זו – לאפשר מתן פתרונות דיור לציבור החרדי בחריש, תוך שמירה ומתן אפשרויות פיתוח לתושבים החילוניים הקיימים בישוב. להלן מתוך דברי השופטת וילנר : "זו עתירה לא פשוטה משפטית, לא פשוטה חברתית, אני יכולה להבין את החשש והמחאה של התושבים. נקודת מוצא אחת היא שאנחנו לא יכולים לבוא ולבחור את השכנים שלנו, אני לא רואה מניעה משפטית למנוע ממישהו לבוא ולגור בחריש, לא ניתן למנוע התיישבות חרדית בחריש. נקודת מוצא נוספת היא שצריך לאפשר למשפחות הקיימות את אורח החיים שבחרו… צריך לאפשר להם אורחות חיים חילוניים לחלוטין, לא ייתכן שאנשים שגרים שם למעלה מעשר שנים לא יוכלו לצאת מביתם בשבת. כשאני מדברת על אורחות חיים חילוניים אני מתכוונת לנסיעה בשבת, מוסדות חינוך מתאימים, מתנ"סים, בתי קפה, בתי קולנוע. אני מצפה לראות אפשרות עתידית לצרכי ציבור חילוניים. נקודת המוצא של כל הדיון היא שכל צד יוכל להמשיך את חייו במקום, צריך לדאוג שזה יתאפשר באופן חוקי ואפשרי במסגרת תכנית העיר. צריכות להיות גם עתודות קרקע לפיתוח עתידי. אני לא רואה מניעה שתהיה שכונה חרדית ושכונה חילונית בעיר. אין מניעה שכולם יחיו יחד. בהנחה שתהיה הפרדה תכנונית מוסכמת בין השכונות. יש הבדל גדול בין להקים עיר חדשה כמו אלעד לבין מקום קיים שיש בו תושבים. צריך לתכנן במחשבה תחילה. לא ייתכן שיחליטו מראש באופן כללי שיש בית-ספר, ואחר כך נראה אם הוא לחרדים או לחילונים. אני לא רואה שהציפו את העניין בהחלטות המועצה הארצית."

עו"ד עודד פלוס, המיצג את הועדה המתכננת של  חריש, טען שהדברים שאין מקום לדון בדברים כרגע. הדברים צריכים להיות נידונים ברמת התכנית המפורטת. התכנית המפורטת נמצאת היום בדיונים סופיים בועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובניה ופלוס ביקש לחכות להחלטתה. הוועדה המתכננת לדבריו קיבלה פרוגרמה ממשרד השיכון שהיא על פי צרכים חרדיים. בתכנית המפורטת תינתן התייחסות פרטנית לכל דבר וכן לבקשותיהם של תושבי חריש.

עו"ד סלומונוב, המייצג את אגודת 'חריש הירוקה' ענה לדברי עו"ד פלוס:"חברי נאה טען ונאה דרש אך לא נאה מקיים. הוא לא מספר כי התכנית המפורטת קיימת כבר. הוועדה המיוחדת דנה ושמעה התנגדויות וקיבלה החלטה. התכנית המפורטת קיימת ויש לה תקנון… הוועדה המיוחדת הייתה מכוונת מטרה והיא קיבלה החלטה. העיר חרדית, המוסדות חרדיים, בתי הספר חרדיים, מתעלמים לחלוטין מן היישוב הקיים, וכך עשתה גם ועדת העררים בהחלטתה… היא מאד השתתפה במצוקה
[של תושבי חריש] שקיימת אך פתרונות אין."

עו"ד גרא המייצג גם את תושבי חריש אמר: "כל העניין נובע מטעות מאד בסיסית לפתור בעיה של אוכלוסייה חרדית שמחפשת מגורים על גבי יישוב קיים. חריש זה יישוב שלא התפתח… מכל מיני סיבות, בגלל משרד השיכון, שכבר אז הקפיא את השיווק שלו כשהתעורר הצורך בפתרונות דיור כדי לייעד אותו לעיר חרדית. "

לעתירה ביקש להצטרף גם עו"ד תאופיק ג'ברין, המייצג את תושבי אום אל-קטף הסמוכה לחריש בכל הליך תכנון העיר לחריש. לתושבי הכפר חלקות פרטיות רבות הנמצאות בתוך תכנית העיר, ורבים מהם הגיעו לבית המשפט. השופטת לא החליטה עדין האם לצרף את עתירת תושבי הכפר לעתירה הנידונה או להתייחס אליה כעתירה נפרדת, החלטתה בעניין תינתן בדיון הבא שנקבע לינואר.

חמי בר-אור,'המטה לעתיד חריש והאזור' – "אנו שמחים, סוף סוף לשמוע קול שפוי של הגיון בריא בנושא חריש. לכל אורך הדרך אנו טוענים שנשמח שיהיה פיתוח לתושבים חרדים בישוב, לצד פיתוח הולם לטובת התושבים הקיימים בחריש, ולטובת אלפים שהיו שמחים לבוא לגור בישוב , אם יוצאו בו פתרונות דיור אטרקטיביים לכלל הציבור ולא רק לחרדים. נשמח לראות את חריש מתוכננת כעיר מעורבת, שבה יוכלו לגור יחדיו חרדים וחילוניים. כל מוסדות התכנון, החל מהועדה המתכננת בחריש, דרך כל פקידי מערכת התכנון ועד שר השיכון עצמו סירבו לשמוע אותנו. הם טענו שהמדיניות התכנון שלהם היא ערים לחרדים בלבד, ושערים מעורבות הן כשלון. היום הציבה השופטת וילנר קווים מנחים שלאורם יתקיים הדיון בעתירה – כן לבינוי חרדי בחריש, לצד פיתוח איזור חילוני בחריש שיאפשר לתושבי המקום להמשיך את אורחות חייהם. אנו מודים לשופטת וילנר על שנתנה מקום לתושבי חריש והכירה בזכויותיהם. נשמח לראות את העיר צומחת ומתפתחת כעיר מעורבת לדוגמה בישראל."

בהסכמת כל הצדדים הוחלט להמתין להחלטות ועדת הערר לפני שיתקיים דיון נוסף בעניין. הדיון הבא בתיק נקבע לינואר 2012.

2 תגובות

  1. ניצן אביב
    Posted 25 באוקטובר 2011 at 7:26 | Permalink

    הפרדת הדת מהמדינה לאלתר – צו השעה!!!

  2. מיכל פרץ
    Posted 25 באוקטובר 2011 at 8:56 | Permalink

    הכיוון של עיר מעורבת הוא נכון, מקווה מאד שהוא אכן יתממש. הכפייה החרדית בממשלה ובמדינה היא בלתי נסבלת.

5 Trackbacks

  1. [...] לחרדים בלבד. העתירה נידונה בבית המשפט המחוזי בחיפה. בדיון המקדמי שהתקיים לפני כחודשיים, השופטת וילנר נטתה לכיוון תושבי [...]

  2. [...] יעל וילנר מסרה היום את פסיקתה לגבי העתירה המנהלית שהגישו תושבי חריש כנגד משרד השיכון והועדה המתכננת [...]

  3. [...] חריש עתרו לפני כחצי שנה לבית המשפט המחוזי בחיפה על פגיעה [...]

  4. [...] חריש עתרו לפני כחצי שנה לבית המשפט המחוזי בחיפה על פגיעה [...]

  5. By האם המאבק בחריש נגמר? | on 1 באוגוסט 2012 at 18:47

    [...] פשוטים. בשנה האחרונה עסקנו בהרבה הליכים משפטיים – עתירה מנהלית בבית המשפט המחוזי, ערעור לבית המשפט העליון, וכן עתירה [...]

הוספת תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם ולא תימסר. שדות החובה מסומנים בכוכבית (*)

*
*