אתר הקואליציה למאבק בתוכנית השר אטיאס לבניית עיר של 150,000 תושבים, לחרדים בלבד, על היישוב חריש באזור ואדי ערה

ועדת הערר הולכת ראש בראש כנגד המלצת בית המשפט.

השבוע התפרסמה החלטת ועדת הערר של המועצה הארצית בנושא חריש. למרות הכיוון שהתווה בית המשפט המחוזי בחיפה, ועדת הערר מאמצת את מדיניות תכנון העיר לחרדים בלבד.

כזכור ב- 24/10/11  התקיים דיון מקדמי בעתירה אותה הגישה אגודת 'חריש הירוקה', המייצגת את תושבי חריש, על ידי בא כוחה, עו"ד עמנואל סלומונוב, כנגד הכוונה להפוך את הישוב חריש לעיר לחרדים בלבד.

בדיון פירטה השופטת וילנר את הקווים המנחים בעיניה לדיון בעתירה. להלן מתוך דברי השופטת וילנר- " לא ניתן למנוע התיישבות חרדית בחריש. נקודת מוצא נוספת היא שצריך לאפשר למשפחות הקיימות את אורח החיים שבחרו… צריך לאפשר להם אורחות חיים חילוניים לחלוטין, לא ייתכן שאנשים שגרים שם למעלה מעשר שנים לא יוכלו לצאת מביתם בשבת…אין מניעה שכולם יחיו יחד. בהנחה שתהיה הפרדה תכנונית מוסכמת בין השכונות. יש הבדל גדול בין להקים עיר חדשה כמו אלעד לבין מקום קיים שיש בו תושבים. "

בהסכמת כל הצדדים הדיון נדחה לינואר, זאת בגלל טענת עו"ד עודד פלוס, המייצג את הועדת המתכננת כי הדרישות של העותרות יבואו לידי פתרון בתכנית המפורטת.

אתמול התקבלה החלטת ועדת הערר על התכנית המפורטת (להלן תשובת הועדה – החלטה להפצה). להפתעתנו ( או לא להפתעתנו) אין כל זכר בהחלטת ועדת הערר לדברי עו"ד פלוס. אין בהחלטת הועדה כל פתרון לתושבי חריש. הועדה דוחה בפועל באופן גורף את כל העררים שהוגשו על ידי העוררים. אדרבא, הם קובעים שאין בכוונתם להקים עיר מעורבת ולכל היותר מוכנים להקצות יחידות חלופיות בקצה הישוב לתושבים הקיימים, ומכיוון שהתושבים אינם מעוניינים בכך, הם אינם מתכוונים לעשות גם זאת.

בעמוד 8 – בסעיף 10 מופיעה דרישת התושבים בברור – עיבוי ופיתוח של השכונה הקיימת לכדי שכונה עצמאית שגודלה כשליש מגודל הישוב לכל הפחות, כך שבבוא היום תוכל להפוך לישות עירונית עצמאית וברת קיימא.

תשובת הועדה בסעיף 11 – "לענין זה יובהר, התכנון אינו להקים במקום עיר מעורבת (או מעין שתי ישויות תכנוניות /מוניציפאליות) שחלק מהותי ממנה בעל אופי חילוני או שאינו חרדי וחלקה המשמעותי (חצי או שני שליש ממנה) ישוב חרדי. קבענו כי אפשר ונכון לתכנן את הישוב כולו לאוכלוסיה חרדית…ניתן לאשר את תכנון העיר ואת היותה עיר חרדית גם במחיר הפגיעה האפשרית בעוררים"

החלטת ועדת הערר מנוגדת לרוח בדברים שהתוותה השופטת יעל וילנר בדיון בעתירה.

מעו"ד עמנואל סלומונוב, המייצג את אגודת 'חריש הירוקה' נמסר – "ועדת העררים שליד המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בהחלטתה לאשר את התוכנית המפורטת חריש ח/1, עשתה נסיון שנדון לכשלון להלבין החלטתה הבלתי סבירה לאשר את תכנית המיתאר אשר לפיה תוקם עיר חרדית בחריש, ללא התחשבות ב- 300 משפחות המתגוררות במקום ומבלי ליתן להן כל פתרון אלא באמצעות פינוי דירותיהם והעתקת מקום מגוריהם למקום אחר.

למרבה הצער, נסיון זה של ועדת העררים כשל כשלון חרוץ.

אליבא הועדה, הפתרון למצוקת אנשי חריש יכול שיפתר באחת משתי הצורות.

א)     העתקת מגוריהם לשולי הישוב (כך!!).

ב)      הפיכת נספח הפרוגרמה בו מפורטים המוסדות שכולם תורניים, לנספח מנחה ומחיקת ההערות באשר לאפיון המוסדות.

החלטת ועדת העררים, הינה יותר מאשר מקוממת ותמוהה. הנסיון לעקור את התושבים לגטו בשולי הישוב, יש בו יותר מאשר חוסר סבירות קיצוני המעורר הרהורים נוגים.

גם ההחלטה לשנות את נספח הפרוגרמה ולהפכו לנספח מנחה, היא החלטה שאין בה מזור או פתרון מתקבל על הדעת, שכן כל בר דעת היודע שהעיר כולה הינה חרדית, מבין, כי הפיכת הנספח למנחה, הינו נסיון כושל להכשיר את שלא ניתן להכשיר ולא יהיה בו כדי לאפשר לתושבים הקיימים להמשיך ולהתגורר בחריש, קל וחומר, לא יעודד אוכלוסיה שאינה חרדית, לבוא ולהתגורר בעיר זו. בימים אלה מתנהלת עתירה מינהלית שהוגשה כנגד החלטת ועדת העררים באשר לאישורה של תכנית המתאר. משניתנה החלטתה של ועדת העררים בתכנית המפורטת, יתבקש כב' בית המשפט לבטל אף תוכנית זו."

חמי בר-אור, תושב חריש, 'המטה לעתיד חריש והאזור' – "תשובת ועדת הערר היא לעג לרש. זוהי מראית עין של פתרון עבור התושבים, בזמן שבפועל הועדה לא מציעה לנו כלום. הם מציעים לנו לבחור באיזה מקום בעיר החרדית אנחנו, התושבים הותיקים בישוב, מעוניינים לגור בגטו חילוני. האם אנחנו רוצים לגור בגטו במרכז העיר, או האם אנחנו מעוניינים להעתיק את הגטו לשולי העיר. בכל מקרה הועדה לא מייעדת לנו שטחים למבני ציבור או תשתיות שיאפשרו אורח חיים חילוני אמיתי בישוב, מוסדות התכנון לא מוכנים  להקצות לנו שטחים לפיתוח עתידי או אפשרות להרחבת השכונה החילונית בישוב. זוהי חוצפה שאין כדוגמתה. מה ביקשנו? אפשרות להמשיך את אורחות חיינו? שטחים שנוכל לבנות בהם בתים לילדינו? אזור פתוח בו יהיה מקום לכלל תושבי האזור שמשוועים לפתרון דיור? אפילו לא ביקשנו את רוב שטח הישוב. אך הועדה המתכננת אומרת, בניגוד מוחלט לעמדת השופטת שדנה בתיק, שאין להם שום כוונה להקים במקום עיר מעורבת. לצערי, במקום להגיע לפתרון מוסכם עם התושבים, מעדיפה הועדה להיכנס לעימות משפטי חזיתי שעלול לתקוע את פיתוח העיר חריש לשנים רבות."

סזאר יהודקין, מתכנן ערים, עמותת 'במקום'- "החלטת ועדת הערר היא החלטה אומללה, המבוססת כמעט כולה על "חוסר ההסכמה" של תושבי חריש לעבור מהבית שבו הם גרים, למקום אחר בתוך הישוב . לכן ועדת הערר החליטה שניתן לכפות עליהם אורח חיים שיגרום להם לעזוב את המקום בסופו של דבר. נושא זה עלה בעתירת התושבים לבית המשפט והתשובה של ועדת הערר מחדדת אותו.

כמו-כן ביחס לגודלו של החלק ה"לא חרדי" בתוך הישוב – ועדת הערר מסתפקת במתן מענה תכנוני רק לאותן משפחות שגרות היום במקום, מבלי לבחון את הצרכים העתידים שלהן או לאפשר אופק תכנוני לפיתוח השכונה. כלומר, אם עד עכשיו תושבי חריש התגוררו במקום מבודד, עם סל שירותים מינימאלי, אז הם צריכים להמשיך לגור באותם תנאים, גם כאשר מתכננים סביבם עיר בת 70,000 תושבים.

מוסדות התכנון מקדמים ומאשרים באופן קבוע שכונות או ישובים חדשים שהינם גדולים מעל ומעבר לצרכים של קבוצות ותתי קבוצות אוכלוסייה קטנות, מן הראוי שיראו באותו אופן  גם את תושבי  חריש."

תגובה אחת

  1. עדה נעמני
    Posted 17 בנובמבר 2011 at 15:26 | Permalink

    לתושבי חריש
    לבי לבי לכם. . אני מאוד מקווה שתצליחו במאבקכם. ראתי פרסום המיועד לאנשי צבא קבע בקשר לבנייה בחריש האם זה אקטואלי ויכול לשרת אתכם? המוסדות הממשלתיים של כולנו כבר מזמן אינם משרתים את כולם אלא נתונים יותר ויותר בידיהם של אינטרסנטים מגזריים וכלכליים שונים. צריך להאבק בתופעה הזו כמה שיותר.
    בהצלחה ואשמח לעזור אם יהיה צורך במשהו יותר עממי למרות שאין לי שום קשרים מתאימים.
    עדה

הוספת תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם ולא תימסר. שדות החובה מסומנים בכוכבית (*)

*
*